שמיעת - העל של הכלבים

השמיעה היא החוש השני המפותח ביותר אצל כלבים, אחרי הריח, כמובן. יכולות השמיעה המופלאות של הכלבים לא מפסיקות להדהים אותנו: כלבים מרגישים ושומעים תזוזות ממרחק או עומק עצום. לכן כלבים מסוגלים להזהיר מפני מקרים קיצוניים ופתאומיים כמו רעידות אדמה או התפרצויות הר געש, לפני שהם "נשמעים" לאוזן האנושית.

למעשה, גורי כלבים נולדים חרשים ומתחילים לשמוע רק בגיל 3 שבועות. הגורים מאד פגיעים בשלב זה כי בנוסף לחרשות הם גם נולדים עיוורים ומסתמכים בעיקר על חוש הריח כדי לפענח את העולם סביבם, אבל עם התפתחות חוש השמיעה הם יכולים לשמוע למרחקים של פי 4 מהנורמה האנושית ובתדרים גבוהים יותר.

האדם שומע תדרים בין 20-20,000 הרץ ואילו הכלב מסוגל לשמוע גם תדרים שבין 40,000-60,000 הרץ. בנוסף, אוזן הכלב מורכבת מ 18 שרירים המכוונים אותה כמו צלחת לוויינית (הטייה, סיבוב, הגבהה) . לאוזן האנושית יש רק 6 שרירים. שרירים נוספים אלה מאפשרים לכלב ניתוח אופטימלי של הצליל כמו כיוון, אומדן מרחק וקצב התקדמות וכן מאפשרים דקויות רבות יותר למרחקים גדולים יותר מבני האדם.

כמו צלחת לווינית: אוזן אחת מקשיבה לחתול בשיחים והשניה לקצ'קס על הספסלים..

כלבים יכולים גם לבחור איזה מהסאונדים השונים לסנן ובאילו מהם להתמקד. דוגמה מוכרת לכל מי שגידל אי פעם כלב: כלב יכול לישון שינה עמוקה בחדר בו מתנהלת שיחה ערה, אפילו קולנית, ולהתעורר בשניה בה הוא שומע את צלחת המזון שלו מוזזת קלות...

בדומה לחוש הריח, גם כושר השמיעה שונה מגזע לגזע ולמבנה האוזניים של הכלב השפעה רבה על כך. לאפרכסת האוזן תפקיד משמעותי בפעולת השמיעה אצל כל היונקים. תנועות הסחוס הגמיש של האפרכסת מסייעות לאתר את מקור ומיקומם של הצלילים במרחב. עם הזמן, אפרכסת האוזן איבדה כמעט לחלוטין את כושר התנועה שלה בגזעים עם אוזניים שמוטות. העדר התנועה של האפרכסת וסגירה כמעט מלאה של תעלת האוזן אינם מאפשרים לכלב לאתר את מקור הקול במידת הדיוק הנדרשת ולכן הם נשענים בעיקר על חוש הריח שלהם. כלומר, אוזניים זקופות מאפשרות יכולות שמיעה מפותחת, בעוד שאוזניים שמוטות מחזקות את חוש הריח.

יכולות השמיעה הגבוהות האלה היוו מנגנון הישרדותי לאבות הקדמוניים של הכלב המודרני שאפשר להם לצוד חיות קטנות המפיקות ציוצים גבוהים מאד וגם לתקשר בין חברי הלהקה ביללות. אך מה שבטבע הוא יתרון, יכול להוות מכשול מסוים בחיים המבוייתים. בטבע, הכלב צריך להתמודד עם רעשים מוכרים של איתני הטבע. הסביבה האנושית עמוסה בצלילים לא טבעיים בתדרים שונים, חלקם מופיעים במפתיע: רעש אגזוז של אופנוע, צפצוף צופר מכונית חולפת, מוזיקה רועשת במיוחד, אפילו מייבש שיער או ספל שנשבר - כל אלה נשמעים בעוצמה מוגברת לכלב שלכם. (ובמקרים מסויימים אף יכולים לפתח בו חרדות)

עד כאן, העובדות האוניברסליות. ולסיום, נקודה רלוונטית לישראל: אל תשכחו את הרגישות של הכלבים שלכם לרעשים חזקים ופתאומיים גם באירועים חריגים. במקרה של אזעקות או טילים חלילה, קחו את הכלב איתכם במידת האפשר או השאירו אותו בממ“ד אם אתם הולכים לעבודה בתקופה מתוחה במיוחד. גם צפירות ימי הזיכרון והזיקוקים של יום העצמאות נשמעים לחלק מהכלבים כרעש דרמטי ומפתיע מאד - אסון אדיר מימדים דוגמת התפרצות הר געש, למשל, ולכן הם נסים על נפשם. להקלת הסטרס של הכלב שלכם השתדלו להיות בבית בשעות אלה, או להכניס את הכלב הביתה למקום בטוח בו גם הרעש פחות עוצמתי ומאיים. אפשר גם להשאיר להם מוזיקה מרגיעה ברקע שתטשטש את רעש הצפירות או הזיקוקים.