רואים רחוק , רואים שקוף - חוש הראייה של הכלבים

 חוש הראיה של הכלב

שנים רבות נחשבו הכלבים לעיוורי צבעים הרואים ב"שחור-לבן" את העולם. היום ידוע כבר כי כלבים לא רואים צבעים חיים כפי שאנחנו תופסים אותם, אך הם רואים בגוונים שונים של צהוב, כחול ואפור במין סקאלה של קר, חם, כהה ובהיר. כמו למרבית היונקים, לכלבים ראייה דו-צבעית כי יש להם קולטנים בעלי רגישות לשני אורכי גל בלבד. לעומתם, לבני אדם ראייה תלת-צבעית, ולכן ראייתם של כלבים ניתנת להקבלה עם אדם בעל עיוורון צבעים דו-צבעי: סגול וכחול נתפסים ע"י עין הכלב ככחול, אדום נתפס כשחור או אפור כהה, כתום צהוב וירוקים מסוימים נתפסים כולם כגוונים שונים של צהוב. מסיבה זו אם אתם רוצים שהכלב יבחין בצעצועים על הדשא בקלות, קנו לו צעצוע כחול שיבלוט בקונטרסט על הדשא ה"צהוב".

כלבים רואים למרחק גדול יותר מבני אדם, בעיקר כשהתאורה נמוכה, בשעות בין הערביים ובעלות השחר, למשל, אבל הראייה הכללית שלהם פחות טובה מהראייה האנושית. חדות הראיה של כלב היא כשליש מזו של העין האנושית. (משתנה בין הגזעים השונים.) למרות חדות הראייה הגרועה של כלבים, יכולת ההבחנה שלהם משתפרת עבור פרטים הנמצאים בתנועה. כלבים הפגינו יכולת לזהות את בעליהם בזמן שהם נעים בתוך קבוצת בני אדם ממרחקים של עד 900 מטרים, יכולת שקטנה ל-500 עד 600 מטרים כשהאנשים אינם בתנועה. בהכללה, ראייתם של גזעי כלבים בעלי חוטם קצר טובה יותר מזו של גזעים בעלי חוטם מוארך. גזעים מסוימים של כלבים, מראים נטייה גנטית מולדת לקוצר ראייה. לדוגמה, בכלבים מגזע רוטוויילר, אחד מכל שניים נמצא קצר ראייה.

מבנה העין של הכלב ומיקומו מקנה לו יתרונות רבים ומגבלות מסוימות:

עיני הכלב ממוקמות בצידי ראשו, מה שמעניק לו שדה ראייה רחב יותר מהאדם, אך מכיוון שאין חפיפה בין שדות הראיה, ה"תמונה חסרת פוקוס". מבנה הרשתית של הכלב מאפשר לכלב לראות למרחקים גדולים פי כמה מהאדם, כולל עצמים שזזים במהירות גבוהה.

הידעת? לכלב יש 3 עפעפיים (!) בכל עין. עפעף תחתון ועליון בדומה לאדם, ועפעף נוסף בפינת העין – קרוב לאף שנקרא " קרום המצמוץ". (Nictitating membrane)

תפקידיו חשובים ביותר:  הוא מגן על הקרנית מפגיעה, זיהומים ועצמים זרים. הוא מכיל רקמה לימפתית המפיקה נוגדנים להלחם בזיהומים אלה, וכשליש מדמעות הכלב מגיעות מהעפעף השלישי.