10 הסיבות הנפוצות (ופתרונות!) להשמנת כלבים

השמנת יתר בכלבים היא תופעה המתפשטת במהירות בשנים האחרונות, בדומה להשמנה של בני אדם. תרבות השפע, ההרגל שמזון שווה לפינוק/הפגנת אהבה, התקצרות זמן הפנאי –  כל אלה משפיעים על משקלו, בריאותו ומצבו הנפשי של הכלב שלך.

לא כל בעלי הכלבים מודעים לסכנות של השמנת יתר על בריאות הכלב. השמנת יתר גורמת לירידה בתפקוד המע' החיסונית, ביכולת לווסת את חום הגוף, הגבלה בחופש התנועה, בעיות בהמלטה, ירידה בתוחלת החיים, מחלות אגן ופרקים מחלות עור שונות ועד למחלות קטלניות כמו בעיות לב, לחץ דם, סכרת, דלקת בלבלב וסוגי סרטן מסוימים.

הטיפים הללו מתאימים לכל הכלבים, בין אם אובחנו או לא, מאחר ושם המשחק הוא מניעה. הסכנות כה משמעותיות, שכדאי מאד לא לחכות עד שתהיה בעיית השמנה אלא למנוע אותה ביישום ההמלצות מראש.

איך אדע שהכלב שלי סובל מהשמנת יתר?

כבעלי כלבים  קשה מאד להבחין בשינויים הקלים שגופו עובר מדי יום. פרווה עבה, או העובדה שפשוט התרגלנו למבנה גופו של הכלב עם הזמן יכולים לגרום לנו לפספס את העלייה במשקל. גם התנשפות של הכלב לאחר פעילות או רביצה ממושכת אינן סימן מובהק. אז איך בודקים? הוטרינר הוא הסמכות הסופית, כמובן, אבל אם תבצעו את הבדיקה הפשוטה שלפניכם תדעו תוך שניות ספורות אם כלבכם זקוק למעקב או טיפול במשקל.

1. בודקים אם מרגישים את הצלעות מכיוון עמוד השדרה, ללא מאמץ מיוחד או לחץ מיותר של האצבע. האם הרגשתם בצלעות בולטות מבעד לפרווה בקלות?
2. יש לבדוק במבט על, את הצרות המותן. האם המותן נראית בבירור אחרי הצלעות? (הצרה מעודנת לפחות)
3. בפרופיל (כשהכלב עומד ואתם בגובה האוזניים שלו), יש לבדוק את גובה הבטן. האם הבטן מכונסת היטב מאחורי קשת הצלעות? האם היא גבוהה ומתוחה?

סביר שאם התשובה לאחת השאלות היא לא, הכלב שלכם סובל מהשמנת יתר ברמה כזו או אחרת. כמובן, שבדיקה זו לא באה להחליף את חוות דעת מקצועית. וכמובן, אין כמו הכרות אישית עם הכלב, כך שאם יש לכם ספק פנו לוטרינר שלכם או הקדימו את הבדיקה התקופתית.

הסיבות להשמנת יתר:

חשוב מאד לאתר את הגורם העיקרי להשמנת הכלב שלכם באופן ספציפי, כדי לתת לו מבעוד מועד את הפתרון המתאים ביותר. האם הכלב שלכם מנשנש איתכם בארוחות? האם התזונה שלו מורכבת ממזון ביתי? האם הוא מחלים מפציעה ולכן לא פעיל כבעבר?

10 הסיבות הנפוצות להשמנת יתר של כלבים:

1. הסיבה העיקרית והבולטת מעל כולן היא הגורם האנושי.

כן, אנחנו. עם כל האהבה לכלב שלנו, עלולים לגרום לו לנזק בדרכים רבות מבלי לתת על כך את הדעת. הכלב אינו שולט על מה יאכל, כמה ומתי, וגם לא על האם ומתי יבצע פעילות גופנית. יש להשגיח על סוג המזון (גורים, סניור, אלרגני, גודל כופתיות ומינון הארוחות, למעט בחטיפים ולהימנע מלהכניס מזון ביתי לתפריט. עוד על ההשלכות של מזון ביתי לכלב בהמשך.

1. גנטיקה: גזעים מסוימים מועדים יותר להשמנה כמו: גולדן-רטריבר, לברדור, קוקר ספניאל ביגל, דקל, לברדור, קיירן טרייר, קולי, באסט וכלבי תחש (דקסהאונד).
2. הפרעות הורמונליות כמו הפרעה בפעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת

המוח פוגעות במטבוליזם ושורפות שומן בקצב איטי יותר. יש להתייעץ עם וטרינר מאחר קשה מאוד להוריד משקל כשיש תת פעילות של בלוטת התריס, ומאידך קל מאוד לטפל במחלה לאחר שאובחנה.

1. חשוב לדעת כי כלבים/ות שעברו הליכי עיקור וסירוס זקוקים לפחות מזון מכלבים שאינם מעוקרים / מסורסים. כתוצאה מירידה בהורמוני המין  יש ירידה במטבוליזם (צריכת קלוריות) של הכלבים. מאידך, כלבות מעוקרות נוטות להרגיש רעבות יותר בגלל חוסר בהורמון האסטרוגן (שבין שאר תפקידיו מפחית תיאבון).
2. גיל: עם ההתקדמות בגיל יש ירידה במסת שריר וכן ירידה בחילוף החומרים.

התבגרות הכלב מלווה לעיתים במחלות שלד ופרקים שמפריעות לפעילות גופנית. וכמובן, ככל שהכלב מתבגר הוא מוציא פחות אנרגיה. כלב פעיל יכול לשרוף קלוריות של מזון עם אחוז שומן גבוה יותר, אך כלב קשיש שמוגבל בתנועה ישמין , מה שעלול לסכן את בריאותו אם ימשיך לצרוך את אותה תכולת מזון. לפיכך יש לבחור במזון המותאם לכלבים מבוגרים ("מזון סניור") כמו אקסלוז'ן מזון לכלבים מבוגרים. לתשומת ליבכם: אם כלב מגיע להשמנת יתר לפני גיל שנתיים – זה סימן אזהרה חמור במיוחד, ויש צורך להקפיד על התאמת המזון תוך פנייה לליווי וטרינרי מיידי.

1. סיבות רגשיות: שעמום, סטרס, פחד: ממש כמונו,  כלבים מסוגלים לחוות אכילה רגשית. יש כלבים שחרדה, סטרס או אפילו שעמום יגרמו להם לאכול פחות ויש כאלה שיפצחו באכילה לא מבוקרת. כמו כן, תחרות על מזון עם כלבים אחרים בבית/חצר יכולה לגרום לבולמוס אכילה.
2. טמפרטורה: מזג האוויר ו/או חום הבית (שורפים פחות קלוריות שמירה על חום גוף הוא תהליך שצורך אנרגיה. כלבים בסביבה נוחה וחמימה שורפים פחות קלוריות מאשר כלבים שחיים באזורי קור. אין הכוונה להקפיא את הכלבים בחורף, כמובן, רק לפתח מודעות לכך ולפקח היטב על גודל המנות במקביל לשאר העצות להלן.
3. תרופות מגבירות תיאבון: לדוגמה, כל התרופות ממשפחת הסטרואידים גורמות לתאבון מוגבר, כמו גם ווליום הניתן לטיפול באפילפסיה.
4. התאוששות מפציעה, ניתוח או מחלה: תקופה של כמה שבועות או חודשים במנוחה מסיבות רפואיות יכולה להביא לעלייה משמעותית במשקל גם לכלב פעיל  בדרך כלל ובמשקל תקין.

10. נשנושים ליד השולחן - הרגלי תזונה לקויים: התחלנו בגורם האנושי ונסיים בו. חשוב להדגיש את אלמנט הנשנוש בנפרד מההאכלה השגרתית, מאחר ויש לכולנו נטייה "להפיל" נשנוש ליד השולחן לטובת הכלב האהוב שמביט בנו בפרצוף מתוק.

אז מה עושים?

התאמת מזון לכלב

מתחילים בהתחלה: יש לאתר את הסיבה העיקרית להשמנת היתר עם הוטרינר ולהתאים מזון לכלב לפי צרכיו. בוחרים לכלב שלכם מזון המותאם לשלב ההתפתחות שלו, רמת הפעילות שלו, מצבו הבריאותי וטעמו האישי. גור זקוק למזון עשיר יחסית לצורך תהליך הגדילה שלו. כלב בוגר שסיים את תהליך הגדילה שלו ועדיין אוכל מזון לגורים יעלה משקל במהירות. כלב קשיש או פצוע שאינו פעיל כבעבר מומלץ לתת מזון עם אחוזי חלבון ושומן נמוכים בהשוואה לכלב צעיר שעדיין בונה את השלד שלו. במקרה כזה, מומלץ להקפיד על מזון סניור שמאוזן ומותאם לכלבים מבוגרים או מזון דיאטטי לכלבים בעלי נטיה להשמנה. חשוב שיהיה כתוב על האריזה שהמזון "מאוזן ומלא".

בנוסף, תפריט המבוסס על יותר מ 20% של מזון ביתי מכלל התפריט יכול מלהיות מסוכן לכלבים. מזונות שנראים תמימים עבורנו, כמו שוקולד, גבינה צהובה ואבוקדו למשל, מוכרים לכולנו כמשמינים גם לאדם, אבל לכלב המשמעות קטלנית הרבה יותר מאחר והם מכילים טיאוברומין שגורם להרחבת כלי דם במוח הכלב  ופוגע במערכת העצבים המרכזית (מסוכן גם לחתולים.)

לעיתים שינוי במינון הארוחות יכול לסייע משמעותית. אפשר לחלק את מנות המזון ל 2-3 מנות במקום מנה אחת גדולה כך שהמזון מספיק להתעכל ולא להאגר כשומן. את המנות מומלץ למדוד עם כוס מדידה ולא לפי העין על מנת להשיג את מלוא האפקטיביות.

הקפידו על אספקת מים טריים באופן שוטף לכלב שלכם. הם מסייעים לפעילות תקינה של מערכות הגוף בשגרה.

פעילות גופנית:

בדיאטה כמו בדיאטה, שינוי תזונתי בלבד אינו מהווה פתרון מלא ללא פעילות גופנית. מומלץ  להעלות את מינון ומשך הפעילות הגופנית היומית ולגוון בפעילויות  עצמן ובמקומות בהם הן מתבצעות על מנת לשמר עניין לכלב (וגם לכם, כמובן!) אפשר להגדיל את הפעילות הגופנית לטיולים יותר ארוכים (כולנו רק נרוויח מזה, כידוע) או אם אתם רגילים לטייל איתו בשדרות העיר  - גוונו פעם בשבוע עם משחק כמו תפיסת צלחת מעופפת בחוף הים, למשל.

מומלץ לא להאכיל כלבים שעה לפני ואחרי הפעילות.

פתרון מהנה לכלבים פעילים במיוחד הוא לשלבם בפעילות הגופנית שלנו. ריצה על החוף, רכיבה על אופניים בשדות או אפילו משחקי כדור. הרבה יותר כיף לכל הנוגעים בדבר. 

לעומת זאת, שוטטות ללא הבעלים (כפי שניתן לראות ביישובים כפריים רבים) אינה מומלצת, מאחר ובלתי אפשרי להשגיח על צריכת המזון של הכלב בזמן הטיול. זאת עצה חשובה בלי קשר לדיאטה, מאחר וכך עולה הסיכון לאכול מזון שאינו תואם את התזונה הרצויה לכלב, כמו מזון ביתי מסוכן, מזוהם, מקולקל או מורעל.

הפן התנהגותי:

חשוב להבין כי הפחתה במשקל מצריכה מחויבות וסבלנות מצד כל בני הבית. גייסו גם את הילדים או השותפים לדירה לתכנית כדי לשמור על קו אחיד להימנע ממתן ב"סתר" של שאריות מזון וחטיפים.

מומלץ להאכיל את הכלב לפני ארוחות משפחתיות ולהשאירו מחוץ לחדר בו מתנהלת הארוחה. כלבים אוכלים יותר בזמן שאנחנו אוכלים, גם אם הם לא רעבים.

אם תזונת הכלב כוללת חטיפים, להפחית או לעבור לחטיפים בריאותיים, עם ערך מוסף, כמו חטיפים של חברת ג'ינטיני האיטלקית, למשל, שבנוסף לערך החינוכי-אילופי, גם שומרים על בריאות החניכיים והשיניים (חטיפים דנטליים).

לסיכום,

מנינו סיבות רבות להשמנת יתר אצל כלבים. אם הכלב שלכם עלה במשקל, ובעקבות כך שיניתם מזון לסוג המתאים יותר לכלב שלכם, העליתם את הפעילות הגופנית ושמרתם על חשיפה מינימלית לחטיפים ונשנושים ולא הושגה הפחתה משמעותית במשקל יש לבדוק האם קיימות סיבות רפואיות להשמנה. לצורך כך הוטרינר ינהל מעקב שקילה ובדיקות שונות עד לבידוד הגורם הנכון.

תפיסת הבריאות שלנו לכלבים היא הוליסטית, בדומה לבני אדם - "נפש בריאה בגוף בריא": חשוב שהכלב יהיה מאושר ומשוחרר מסטרס לא פחות מתזונה מאוזנת, וביצוע פעילות קבועה המתאימה לגילו וגזעו.

בנוסף יש לקחת בחשבון כי תהליך הרזייה מוצלח לכלבים אורך מספר חודשים ושמטרת התהליך היא לא רק הפחתה במשקל, אלא גם מניעה, איתור וריפוי מחלות הקשורות בהשמנת יתר.